איתך בהחלטות ולאורך כל הדרך!

פרישה >> אז מה האפשרויות שלי ?

אז מה האפשרויות שלי?

כיום, החל מ 2008 עת הוחל המשק פנסיה חובה לכל עובד, כל עזיבת עבודה / פרישה היא אירוע מס שיש לטפל בו ולקבל החלטות. להחלטות יש השלכות על גובה המס שישולם או לא ישולם על כספי הפיצויים ועל המס והפטורים להם יהיה זכאי על הפנסיה.

 

חשוב לציין כי גם להימנעות מהחלטה עלולות להיות השלכות ולכן יש לקבל את ההחלטות ולטפל בכך בסמוך לפרישה. 

לתאום פגישה צור איתנו קשר בטלפון: 03-5499099 או  השאר פרטיך ונחזור אליך

תהליך פרישה מעבודה

בתהליך הפרישה מהעבודה נעשה לפורש "גמר חשבון" והפורש מקבל סכומים נוספים על השכר הרגיל. חלקם כמו: ימי חופשה, הבראה, הפרשי שכר וכו' מהווים מרכיב אינטגרלי לשכר עצמו ולא מהווים חלק מהפרישה. אך גם את חלקם ניתן לפרוס לאחור ולחסוך במס (במידה ובשנים הקודמות היה הפורש במדרגת מס שולי נמוכה יותר).

 

חלקם האחר של הסכומים כמו: מענק הסתגלות, פדיון ימי מחלה, מענק אי תחרות, השלמת פיצויים ועוד מהווים חלק ממענקי הפרישה ויש להתחשבן עליהם בפרישה בחלק מהפיצויים.

אז מה אפשר לעשות?

יש לנו ארבע "כלים" עיקריים במאפשרים לנו לשלם פחות מס ולמצות את הפטורים המגיעים לנו על הפיצויים והפנסיה באופן מיטבי:

1. משיכה של הפיצויים בהתאם לפטור עד לתקרה או פיצויים חייבים במס הכנסה. את החלק החייב ניתן לפרוס קדימה או אחורה בהתאם לכללים. חשוב לציין כי משיכת פיצויים בפטור ב- 32 שנות עבודה (כשכיר!) שקדמו לגיל הפרישה, פוגעת בפטור שנוכל לקבל על הפנסיה עם מקדם "קנס" של 35%. יש מקרים שאין לכך השפעה ולכן יש לתכנן זאת!

2. פריסה עד שש שנות קדימה או אחורה של הפיצויים החייבים שנמשכו (לפי הוותק בעבודה, שנת פריסה לכל ארבע שנות עבודה). הפריסה מחלקת לנו את הפיצויים בין השנים כך שניתן יהיה לנצל מדרגות מס נמוכות יותר, בשנים בהן רמת ההכנסה נמוכה מהשנה בה קיבלנו את הפיצויים.

3. רצף פיצויים (נקרא גם רצף מעסיקים או רצף זכויות) אשר דוחה את אירוע המס לסיום העבודה אצל המעסיק הבא (חייבים להמשיך להיות שכירים כדי לקבל אישור לרצף) ובסיום העבודה אצל המעסיק השני מתחשבנים על שתי התקופות יחד (כולל הרווחים בקופות) או שמייעדים גם את הפיצויים הנוכחיים לרצף פיצויים וכך הלאה. ברצף פיצויים הכספים נשארים בקופות הפיצויים (שבקרנות הפנסיה / קופות הגמל / ביטוחי המנהלים), ואם התקבלו סכומים במזומן יש להפקידם או למשוך אותם כפיצויים חייבים. לא ניתן למשוך פיצויים אם מבקשים רצף פיצויים אבל, לא מאבדים את הזכות לפטור, בעת עזיבת המעסיק הבא תעשה התחשבנות על שתי התקופות יחד בנוסף ניתן לשלב ולייעד חלק מהסכום לפיצויים וחלק לקצבה (כל עוד לא נמשכו סכומי פיצויים).

היתרונות שיכולים להיות לכך הם גידול בשכר או בתקרת הפטור אשר יקנו פטור גדול יותר על שני התקופות וכן במצב של הפסקת עבודה (ולא מעבר בין עבודות) כאשר מדרגת השכר באותה שנה נמוכה יותר והמס על החלק החייב יהיה קטן יותר.

ניתן לבצע חרטה מרצף פיצויים עד שנתיים לאחר הייעוד לרצף כאשר:

א. הרווחים יחושבו כחלק מהמענק.

ב. הפטור יחושב לפי שכר אחרון, ממודד, ועד לתקרת השכר לפיצויים בשנת החרטה כפול

    שנות הוותק מהמעסיק ממנו מבוצעת החרטה.

ג. המיסוי יהיה לפי המס השולי ונתוני המס בשנת הפרישה (חוזרים אחורה).

ד. ניתן לבצע פריסה.

חרטה לאחר שנתיים תחוייב במס ללא אפשרות לקבל פטור.

4. רצף קצבה גם הוא דוחה את אירוע המס למועד ההגעה לגיל פרישה על ידי ייעוד הפיצויים הקיצבתים בקופות, לפנסיה שתתקבל בגיל פרישה. בגיל הפרישה נוכל לקבל על קיצבה זו פטורים במידה ולא ניצלנו את סל הפטור למשיכת פיצויים פטורים לאורך 32 שנות עבודה שקדמו לגיל הפרישה או להיוון פטור של הקצבה.

רצף קצבה ניתן לעשות על סכומי פיצויים אשר הופקדו בקופות קצבתיות בלבד. בניגוד לרצף פיצויים, ניתן לעשות רצף קצבה גם על חלק מהפיצויים שהתקבלו ואת החלק האחר למשוך פטור או חייב. בעת פרישה ממקום עבודה הפיצויים שלא נעשתה עליהם התחשבנות ונשארו בקופות יראו בהם סכומים שיועדו לרצף קצבה (בהתאם לסייגים ולתקרות).

חרטה מרצף קצבה ניתן לעשות בכל שלב ע"י הודעה לפקיד השומה. החרטה תהיה על כל הפיצויים העומדים לרשות העובד מאותו מעביד שטרם נמשכו, גם אם על חלקם נעשה רצף פיצויים או שהם מופקדים במספר קופות, בחרטה מתחשבנים על כל הפיצויים שנשארו בקופות מאותו המעביד.

בחרטה החישוב נעשה לפי הנתונים של הפורש ביום החרטה (לא חוזרים לאחור לשנת הפרישה) ובמידה ובעבר נמשכו סכומים שעליהם נוצל חלק מהפטור ניתן בחרטה לנצל את חלק הפטור שטרם נוצל. 

אני פורש ועובר למקום עבודה אחר, מה לעשות?

לפני סיום יחסי עובד מעביד (הפרישה) יש לקבל מהמעסיק את נתוני הפרישה כפי שיופיעו בטופס 161 (הודעת מעביד על סיום יחסי עובד מעביד), לבקש טופס 161  טיוטא, עם כל הנתונים וללא מילוי של סעיף י"א .לצורך התכנון אנחנו צריכים את תקופות ההעסקה, השכר האחרון, הסכומים אותם תקבל בפרישה ובאיזה קופות הם מופקדים (עפ"י  טופס תשתיות שמקבל המעסיק מחב' הביטוח/קרן הפנסיה), גם אם בעת הפרישה יהיו שינויים קטנים בגין תשלומי החודש האחרון. כל הנתונים הללו מופיעים בטופס 161.

אנחנו נבחר יחד, בהתאם לנתוני הפורש האישיים והעדפותיו, כיצד לשלב בין האפשרויות ואיך לנצל סעיפי חוק נוספים בכדי להשיג את התוצאה הטובה ביותר לפורש. ויחד נמלא את טופס 161 א (הודעת עובד על סיום יחסי עובד מעביד) הטופס בו העובד מודיע למעביד או למס הכנסה מה הוא בוחר לעשות בכספי הפיצויים

הגעתי לגיל פרישה ואני יוצא לפנסיה, מה לעשות?

בפני הפורש לפנסיה שהגיע לגיל פרישה יש כמה אפשרויות נוספות וכמה החלטות נוספות:

1.  שימוש בפטורים נוספים ובאיזה סכומים (תוכניות ושכבות) להשתמש קודם.

2. היוון קצבה בפטור, במידה ויש לפורש פנסיה מזערית (קצבה חודשית של כ- 4,500 ש"ח) ונשארו לו סכומים לא מנוצלים בסל הפטור אותם טרם ניצל.

את סל הפטור שמקבל כל אחד מאיתנו ניתן לנצל בשלושה אופנים:

1. משיכת פיצויים פטורים ב 32 שנות עבודה (כשכיר) שקדמו לגיל הפרישה. דרך זו פוגעת בסל הפטור כך שכל שקל פיצויים פטורים מוריד מהסל 1.35 ש"ח.

2. היוון פטור ממס. בדרך זו הפגיעה בסל הפטור היא כך שכל שקל שנמשך מוריד שקל מסל הפטור. מחייב שתישאר לפורש קצבה מזערית כאמור לעיל.

3. ניצול סל הפטור לפטור חודשי על הקצבה (קצבה מזכה) בהתאם לנוסחת ההמרה. באופן מקסימלי עומד היום הפטור על קצבה מזכה על 49% מתקרת הקצבה המזכה (למי שלא ניצל את סל הפטור כאמור בסעיפים 1 ו 2 לעיל) שהם 4,096 ש"ח בחודש (בשנת 2017).

בכדי לקבל את הפטור החודשי על הקצבה על הפורש לקבל החלטה בקשר לחלוקת סל הפטור בין שימוש בסל לצורך היוון פטור לבין פטור חודשי על הקצבה וכן בקשר לשימוש עתידי בפטור. הבחירה נעשית בטופס קיבוע הזכויות. טופס זה יש למלא לאחר התייעצות עם יועץ מיסוי פרישה.